|
עוד חוזר הניגון עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לך, עובר אורח והרוח תקום ובטיסת נדנדות יעברו הברקים מעליך וכבשה ואיילת תהיינה עדות שליטפת אותן והוספת ללכת שידיך ריקות ועירך רחוקה ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה וצמרת גשומת עפעפיים. נתן אלתרמן |
האמונה מעבר להיגיון 
Deep in the human unconscious is a pervasive need for a logical universe that makes sense. But the real universe is always one step beyond logic -------------------------------------------- Whether a thought is spoken or not it is a real thing and has powers of reality ― Frank Herbert, Dune |
לינקולן אברהם 
תן לי שש שעות לכרות עץ, ואעביר 4 שעות מהן להשחיז את הגרזן. |
אלברט איינשטיין 
"אם אנחנו רוצים שהמין האנושי ישרוד, אם אנחנו רוצים משמעות לחיים, אם אנו רוצים להציל את העולם וכל בעל תחושה שקיים בעולם, אהבה היא התשובה היחידה. אולי איננו מוכנים להכין פצצה של אהבה, מתקן חזק מספיק להרוס את השנאה, האנוכיות והתאווה שהורסים את הכוכב. אבל, כל יחיד מאתנו נושא בקרבו גנרטור קטן ועוצמתי של אהבה, שהאנרגיה בתוכו מחכה להשתחרר". |
|
|
מסע בין ממדי 3-6 | |
הממד ה-6
זה מפתה לקרוא לממד השישי "ממד הלמידה". הכוונה של ממדישות זו איננה ללמד אלא לספק מידע ואת האמצעים להעביר אותו. כל השפות, סימנים, מודולים מתחילים כאן. זה המקום שהיקום שופך את התבניות הארכיטיפיות. ברמה הזו, אנו מוצאים מגוון סמלים אסטרולוגיים וגנטיים. זה גם ביתם של רשומות אקשאי(Akashic), התיקים השלמים על הכל וכולם. ממד מסקרן זה מאופיין כממדים בתוך ממדים בצורת כוורת. תוכל לבזבז שנות חיים רבות כאן ולא להיות משועמם לרגע. תושבי ממד זה פקחים, מהירים ומעניינים.
הממד ה-5
עבור רוב הדתות הממד החמישי הוא הממלכה העליונה שנשמה יכולה להגיע אליה. רוחנית, זו התחנה האחרונה למטה במדרג הבין ממדי, לפני שאנחנו עוברים בממלכת המגבלות. אנו מתגלמים כאן כמו יצורים כוכביים אנדרוגניים. חיים על כוכבים, כישויות אור מאירות. צורות נצחיות אלו אינן חוות כאב - סימני האזהרה שהגוף הפיזי מספק. לכן, אין סבל פיזי. איננו סובלים גם משום צורה של הפרדה, בגלל שאנחנו חווים את חווית האחדות בצורה מתמדת, אנו מבססים את הפעולות של על אהבה, לא פחד. זה בגלל שפחד איננו קיים ברמה זו. לא ניתן לעצור אותנו, חיים חיי נסים. נצחיות גם נתנית באופן חוויתי. פעמים רבות בחוויות כמעט מוות, אדם יטייל במעלה מנהרה ארוכה. המערה חוצה את החשכה (הממד הרביעי) ומסתיימת באור בוהק של זהוב או לבן (הממד החמישי). זו הדלת לגן עדן - השערים הזהובים. בדרך כלל, מישהו שם מברך אותנו בברכה שלום אך לא תמיד. אנו מטיילים על פי יישומיו של הרצון השמימי. המרחק הקצר בין שתי נקודות איננו קו ישר או מעוקל. בממד החמישי, פשוט משכפלים עצמנו ליעד(ים). בנוסף, אנו יכולים לנוע על ידי כניסה בשער במרכז הכוכב. בסיפורי התעלות רבים, כדור הארץ הופך - יחד עם יושביו - לגוף אור השייך לממד החמישי. באופן פיזי הופך הכדור מחומר גוף צפוף לגוף אור (כוכב). התגשמות בממד החמישי של הכוכב איננו חם, אלא רך.
הממד ה-4
הממד הרביעי אפור ומקוטב, בית כוחות האור והחושך. המאבק בן הטוב לרע מתחיל כאן. ישו שיתף היבט של ממד זה כשאמר "אם אינכם איתי, אתם נגדי". צורות נוצרות באופן טבעי במישור האסטרלי. לדוגמה, עץ בקלות יכול להפוך לזאב. בגלל האשליה של טוב ורע שמתגשמת כאן, חוסר אמון ופחד קיימים. כתוצאה מכך, כוח של רצון אישי או כוח אישי משחק תפקיד חשוב בהגנה ושליטה. קסם, מסע בזמן, קארמה, מזל תעופה, קריאת מחשבות ועוד כולם נשאבים ממד זה. האל (אלים ) והאלה (אלות) של דתות רבות חיות כאן. על ידי חיקוי עקרונות מישור זה, אנו מחזקים את האפשרות לחיות חיים קסומים.
הממד ה-3
זו התחנה האחרונה בסיור שלנו. הממד השלישי הוא המקום בו אנרגיה נקרשת לברכה של חומר אפל. היכולת שלנו לחוות יופי בממד זה מראה שאנחנו חיים ביקום יפה. בגלל פילטרים של התפיסה הקיימים, אפשרי למודעות שלנו להזדהות עם חומר. אנחנו יכולים להצטופף בעצמנו. הודות לכך שהיקום מאפשר את אשליית הבחירה החופשית בממד השלישי והרביעי, אנחנו יכולים לנהוג כקדושים או כשדים, או כמו בדרך כלל משהו בין לבין. כשאנו מבססים את את הפעילות שלנו על עקרונות הממד השלישי בלבד, אנו חיים בעולם חומרי. כאן, המציאות שלנו "קלה להוכחה" בדרכים לוגיות. זה בגלל שאנחנו מאמינים שהתפיסה שלנו את המציאות היא מציאות. דבר שחורט את חיינו באבן, במקום לצייר אותם באור.
|
|
|
|
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
שלוש עשרה עיקרים 
הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ, (ב) וְהוּא אֶחָד, (ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף, (ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, (ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ, (ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, (ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת, (ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן לְכָל הַנְּבִיאִים, (ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, (י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם, (יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, (יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, (יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת, יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: |
אמת 
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטוטָפת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. הָיָה, אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר ה', נותֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפות בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ. וַיּאמֶר ה', אֶל משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדורתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוות ה', וַעֲשִׂיתֶם אתָם; וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוותָי; וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, לֵאלהֵיכֶם. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלהִים: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם. |
|
|