|
עוד חוזר הניגון עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לך, עובר אורח והרוח תקום ובטיסת נדנדות יעברו הברקים מעליך וכבשה ואיילת תהיינה עדות שליטפת אותן והוספת ללכת שידיך ריקות ועירך רחוקה ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה וצמרת גשומת עפעפיים. נתן אלתרמן |
האמונה מעבר להיגיון 
Deep in the human unconscious is a pervasive need for a logical universe that makes sense. But the real universe is always one step beyond logic -------------------------------------------- Whether a thought is spoken or not it is a real thing and has powers of reality ― Frank Herbert, Dune |
לינקולן אברהם 
תן לי שש שעות לכרות עץ, ואעביר 4 שעות מהן להשחיז את הגרזן. |
אלברט איינשטיין 
"אם אנחנו רוצים שהמין האנושי ישרוד, אם אנחנו רוצים משמעות לחיים, אם אנו רוצים להציל את העולם וכל בעל תחושה שקיים בעולם, אהבה היא התשובה היחידה. אולי איננו מוכנים להכין פצצה של אהבה, מתקן חזק מספיק להרוס את השנאה, האנוכיות והתאווה שהורסים את הכוכב. אבל, כל יחיד מאתנו נושא בקרבו גנרטור קטן ועוצמתי של אהבה, שהאנרגיה בתוכו מחכה להשתחרר". |
|
|
קצת התחזקות | | אז מזה זמן אני שומע שיעורי תורה ביו -- טוב, בע"ה בלי נדר מחר אלך לשיעור תורה של אחד הרבנים שמצאו חן בעיני הרב יצחק כהן, מדבר בגובה העיניים מפרש מזוהר המתוק. אומר הרב שעבור חוזרים בתשובה כמוני אפשר ורצוי להתחיל בהדרגתיות, ועדיף שאעשן פחות בשבת למשל, למשל רק ערב שבת לא לעשן, מאשר לעשן כל השבת ולומר אין מה לעשות. בקיצור ממש מצא חן בעיניי, השיעורים שלו ביו טוב מאלפים. אני מקווה שאמצא את עצמי מצליח לחזור בתשובה שלמה, בינתיים אני מסתפק בלקרוא כל מיני ספרים בבית, איזה מאמץ זה, כאילו הס"א שיושב עליי יושב עליי חזק, ומקשה עליי, למרות האנרגיות הטובות שחולפות על ראשי שאני קורא תורה למשל, או אולי בגלל, אני כאילו נזרק בכוח החוצה אחרי פרק או שניים. שזה רק אנרגיות כי אם היה סתם ספר שמוצא חן בעיניי או איזה מאמר לתרגום מהעבודה, הייתי יכול לשבת עליו שעה שעתיים ביום, בלי למצמץ. אבל כשמדובר בספר תורה או זוהר הקדוש משהו זורק אותי משם מהר מהר, ואני מוצא את עצמי נאבק לשתות עוד שורה, עוד פסקה, עוד עמוד. משהו שברור לי שלא הייתה לי בו בעיה אם מגיל צעיר הייתי מרגיל עצמי לקרוא ספרים אלו. משתדל להניח תפילין היום למשל לא הספקתי. כבר לובש ציצית אבל ייקח זמן עד שאלבש כיפה. בקיצור מתחזק בקצב שלי, התהליך כבר התחיל.
וכל הזמן יש לי השגות, על העניינים שאני שומע או קורא, אני מכין לכם אחד נסתר שאחשוף אותו כשיהי לו בשר, ואהיה קצת יותר בטוח בעצמי, הרהורי תשובה והשגות משיח קראתי לו, כי הנושאים הללו עוברים לי בראש ומעניינים אותי הרבה. אני מרגיש שלמרות שאינני מבין הרבה בתורה, התברכתי באיזה הבנה מסוימת או הרגשה שמסבירה לי על ענייני גאולה, הנושא הזה של גאולה תמיד עניין אותי והוא לא זר לי.
בכל מקרה הנה השגה אחת על הוראות התפעול של הבריאה, מה הקטע הזה בעצם? למה כל כך טוב לקרוא בתורה? מה למה אבא באמת רוצה שנקרא בה? אז חשבתי על זה בצורה של בניין מתקדם, הרי התורה זה כמו הוראות יצרן. נניח שהגענו לאיזה בניין מתקדם שיש בו כל מיני אביזרים בלובי, שאנחנו לא מכירים כלל, איך נדע להתשמש בהם? איך נדע למה הם משמשים אם לא נקרא את הוראות היצרן של הבניין? אותו עקרון רק ברמה רוחנית הוא ספר התורה, להבדיל לא מדובר בבניין אלא בכל אשר קיים ברמות שנסתרות מהעין אך הלב יכול להרגיש ומכאן שהוראות הבריאה הללו, איננה ספר חוברת הפעלה כמו שאנחנו מכירים בעולמנו.
ואז מצאתי את עצמי שואל, בפרשת השבוע נגיד ויאמר השם למשה קח וקח וקח, אז מה בזמן שזה קרה, אותו הרגע שמשה שומע את דבר השם, הדברים כבר היו כתובים בספר ההוראות? התשובה היא כן, לבעלי האמונה, וכל מי שבליבו מוכן לקבל את בוראו. איך למה מתי ? כל השאלות הללו הן מתוך היצירה עצמה ולכן קשה לענות עליהן. ולכן אסתפק, אנו מצווים להסתפק בלקבל אמת זו באמונה מתוך הבנה שידיעה לא נוכל להשיג מהמקום בו אנחנו עומדים מהאספקט בו אנו פועלים. Z זהו להיום שבוע טוב. |
|
|
|
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
שלוש עשרה עיקרים 
הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ, (ב) וְהוּא אֶחָד, (ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף, (ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, (ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ, (ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, (ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת, (ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן לְכָל הַנְּבִיאִים, (ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, (י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם, (יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, (יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, (יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת, יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: |
אמת 
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטוטָפת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. הָיָה, אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר ה', נותֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפות בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ. וַיּאמֶר ה', אֶל משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדורתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוות ה', וַעֲשִׂיתֶם אתָם; וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוותָי; וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, לֵאלהֵיכֶם. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלהִים: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם. |
|
|