עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
ARIXXX
הבלוג סגור
הנכם מוזמנים לבלוג החדש: (arixxx.bloger.co.il/)
תודה
Arixxx
עוד חוזר הניגון
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

נתן אלתרמן
האמונה מעבר להיגיון

Deep in the human unconscious is a pervasive need for a
logical universe that makes sense. But the real universe is always one step beyond logic
--------------------------------------------
Whether a thought is spoken or not it is a real thing and has powers of reality


― Frank Herbert, Dune
לינקולן אברהם

תן לי שש שעות לכרות עץ, ואעביר 4 שעות מהן להשחיז את הגרזן.
אלברט איינשטיין

"אם אנחנו רוצים שהמין האנושי ישרוד, אם אנחנו רוצים משמעות לחיים, אם אנו רוצים להציל את העולם וכל בעל תחושה שקיים בעולם, אהבה היא התשובה היחידה. אולי איננו מוכנים להכין פצצה של אהבה, מתקן חזק מספיק להרוס את השנאה, האנוכיות והתאווה שהורסים את הכוכב. אבל, כל יחיד מאתנו נושא בקרבו גנרטור קטן ועוצמתי של אהבה, שהאנרגיה בתוכו מחכה להשתחרר".

ונטו-FUCKIN-לין

28/07/2015 08:19
ARIXXX
לגליזציה, בריאות, יומן

מגיל צעיר אני אסמטי שצרך ונטולין. לא מזמן גיליתי כמה עמוק השפיעה התרופה הזו על שורשי הווייתי. איך היא השפיעה על מהלך חיי. יש לה עוד כל מיני תופעות ל"תרופה" הזו, אבל זה לא העניין המהותי. תמיד הייתי טיפוס חושש ופחדן, קוראים לזה ברשימת תופעות הלוואי ביעוטים או משהו כזה, אבל היי גיליתי את זה רק לא מזמן, עד במהלך העשורים האחרונים ככה חייתי חשבתי שזה בסדר, לא הכרתי משהו אחר. דמיינו שכל פעולה שלכם, כל מחשבה עם עצמי נעולה מאחורי סורג ובריח, תא ברזל של חשש, ממה? החשש הזה מוביל אותי להתרחק מכולם, בראש ובראשונה מעצמי. וזה כל כך קשה אחרי שנים של חיות בצורה כזו לנסות ולשבור את ה"כללים" שמוגדרים אצלי כברירת מחדל מתוקף צריכת ה'תרופה' במשך זמן כה רב.

לא הכול אבוד, אפילו בגילי, הנה אמרתי שלום לאחת השכנות אתמול שמי אריק. אני מקווה שזה מתחיל להיות ברור במה דברים אמורים. כל חיי בחרתי, חשבתי שבחרתי לחיות מבודד, מסתבר שזה נכפה עליי הפחד הזה, החשש הזה מהכול או מכלום, הודות לאותה תרופה. אני לא ממציא את זה, אני בעצמי מתקשה עד היום להבין, אבל את הכלא הזה שאני שהוויתי יושב בתוכו, קשה לי שלא לזהות.

אני לא אחזור לעולם לתרופה המקוללת הזאת, אני רואה בה אשמה ראשית למהלך חיי, חיים שהובלו למקומות חשוכים ואפלים, ומה יכול לצמוח מאפלה ופחד? עוד מזה ומזה. אני זוכר אותי ילד בגיל צעיר עם האינלציה על הפנים, יושב משתדל לנשום, להסדיר תנשימה הם קוראים לזה, ומקלל את הבורא, איך זה ייתכן שהבאת מחלה שאין לה מזור? איזה מין בורא אתה? מחלה ללא תרופה? זה לא ייתכן, ותודה לאל לפחות שהרופאים לא שהם ממש מצליחים לפחות הם ניסו לעשות משהו ולסדר את שקלקלת. למה אתה מתעלל בי ככה? עם מחלה כזו שאני צריך להיות מחובר למכונה או משאף כל חיי, כדי לבצע את אחת הפעולות הבסיסיות שנדרשות לקיומי, לנשום, FUCK לנשום. מה עשיתי לך רע? למה עליי הפלת מחלה שאין משהו שירפא אותה? 

הוונטולין של פעם היה אחר, הוא היה בו חומרים אחרים, הוא היה מרגיע לי את כל הגוף, יוצר אופוריה, הייתי יושן כמו תינוק אחריהן. תחושות הזהות לחומרי תרופות סמי מרשם שצרכתי בגיל מאוחר יותר, כנראה שהגוף הכיר והתגעגע, הגוף יודע לאן הוא הולך גם בלי להסביר במילים, אין לי ספק בכך. הורידו את החומרים הללו המרגיעים את הגוף והנפש ככל הידוע לי, אני כבר לא מסוגל לעשות אינלציות, ואני גם לא רוצה. כי עם כל סמי הטשטוש האלה שהיו דוחפים שמה לא היה זה עוזר מול הפחד, פחד ממה? אין ממה, יש פחד. אני זוכר בלילות ילדותי הייתי מלביש על התחושה הזו את המוות, הייתי בוכה הרבה, אין דבר קל יותר לפחוד ממנו, חוסר קיום. 

 אי אפשר להחזיר לי את חיי בחזרה, כמה דברים נמנעתי מלעשות, כי כלל לא ידעתי שיש תא כלא מסביבי, איך יכולתי לדעת? מאז שאני מכיר את עצמי אני צורך ונטולין, מאז שאני מביט במראה ומזהה את עצמי, עצמי היה סביב קורות פלדה שנעלו כל תנועה, וכל מחשבה אפילו עם עצמי, נאלצת לעבור את מסנני הפחד הזה. אז כן, עבורי לבוא ולומר שלום לשכנה שאני לא מכיר, זה לנסות ולשבור את הישן והמוכר. זה לא משהו שאני מכיר לעשות, ולכן גם אם אמות, ולא אוכל לנשום עוד, אני לא מתכוון לצרוך ונטולין. הוא משפיע על שיקול דעתי וזה מפחיד אותי יותר מכל הפחד שהוא מרעיף. בעודו פותח את ריאותיי לנשום, סוגר עליי את הצוהר לחיות. 

היזהרו מהתרופה הזו נשמות טובות, לא שהאופציות החוקיות טובות יותר, אבל היזהרו ממנה, מה"תרופה" הזו. מעדיף לא לחיות מאשר להמשיך ולנטול אותה ולחיות בצד, כל חיי ורק פתאום היום להתעורר ולגלות את זה, שחייתי בצד, לא באמת חייתי חיים. מה קורה כשקורה משהו מפחיד לאדם שמוצף בפחד?  התרופה לקחה לי את הבחירה, ואת החיים, עבד של בתי המרקחת. עבד ממושמע, אם היו יכולים היו דוחפים לכולכם ונטולין.



כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
שלוש עשרה עיקרים

הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:

(א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ,

(ב) וְהוּא אֶחָד,

(ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף,

(ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים,

(ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ,

(ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם,

(ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת,

(ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן
לְכָל הַנְּבִיאִים,

(ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם,

(י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם,

(יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ
לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר
טוֹב לַצַּדִּיקִים,

(יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ,

(יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת,

יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
אמת

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד.
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטוטָפת, בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.
הָיָה, אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍תַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר ה', נותֵן לָכֶם.
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפות בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ.
וַיּאמֶר ה', אֶל משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדורתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ות ה', וַעֲשִׂיתֶם אתָם; וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ותָי; וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, לֵאלהֵיכֶם. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלהִים: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם.