המאמרים שתרגמתי אתמול עשו לי טוב על הלב, לראשונה פרסמתי אחד בפייסבוק בעמוד שלי, מבלי הפחד לחשוב מה יאמרו על זה הסביבה הקרובה. ה מה שאני אוהב לעשות בזמני החופשי. וזו זכותי, אז בעודי הולך דמיינתי את האש הסגולה הלהבה הסגולה מציפה אותי וזה עשה לי טוב ממש כמו ההליכה הזו על הבוקר. וזהו יום חדש מתחיל שבוע חדש עם המון אנרגיות טהורות וטובות מציפות אותי והבטחה אחת שלא קיימתי לבורא עולם כבר שנה שאחזור לשנן את עב שמות. נס גלוי היה זה שנתנו לי אופנוע במקום שלילה, ואני לפני שנכנסתי שמה לוועדה הבטחתי שאם אצא עם רישיון אחזור לשנן את שמותיו.
דבר שלא קרה ומזה יש לי לפחד, כן אני מאמין בשם יתברך, איך זה מסתדר עם הטקסטים האלה של כל מיני קדושים וישויות חלל? מסתדר טוב מאוד כי באמונה שלי אני לא שולל דבר, אני מאמין שיש דברים שהם מעבר לתפיסתי אחרי הכל הבורא הוא מעבר לתפיסתי וביני לבינו יש תהומות גדולים שצורות שונות, חיי העולם הבא, חיי נצח הכל אפשרי באמונה.
אני שומע את המלעיזים שאומרים שחי האמונה הם חיי בורות, חיי פחד, כניעה לאשליה, אין לי מה לומר, זו זכותי להאמין בבורא עולם כמו שזה זכותי לתרגם מאמרים של איזה קדוש נוצרי, באמונה שלי כל מה שמאחד הוא מהמקור מהבורא, כולנו בניו יהודים ערבים נוצרים. כל מה שמפלג שייך לשטן, אין היררכיה בין בני האדם, למעשה גם ההפרדה בננו היא אשליה, שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד, ומכאן שאין עוד מלבדו. ומה יש? יש הסתכלות של עצמו אותו במגוון אופנים שונים. אני מביט מההתקיימות המצומצמת שלי בשלם, שהוא חלק ממני.
והשנאה הזו לשותף, סליחה הפחד הזה איננו עוד, פתאום חזרתי לגיל ארבע עשרה, שיאהבו אותי, שירצו אותי, אני צריך ללמוד להתעלות מזה, באהבה, ללמוד לקבל את זה. מה שלא קיבלתי אז, ללמוד לא להיות מושפע מזה, ואת הפחד? אשמור לו לבורא עולם. ואחזור במהרה לשנן אצ עב שמותיו לפני שיהיה מאוחר, הטוסטוס כבר לא עובד...
אז התעוררנו מוקדם, הטוסטוס לא עובד שמתי שמן לא מתאים עכשיו צריך לשלוח לתיקון, מה יצא טוב מזה? הלכנו ברגל היא לוותה אותי שליש מהדרך היא ורוקי, אני אוהב אותם. ואז המשכתי לבד והגעתי לפה לעבודה, עכשיו אני בעבודה משתדל להתעלם מכל הצרות האופפות אותי ולומר תודה לבורא עולם על האפשרות לעבוד ולהתפרנס, בלי המקום הזה לא הייתי מוצא עבודה שהייתי מרוויח בה כל כך הרבה, וזה בסדר בסדר גמור. השותף אני צריך ללמוד שיפסיק להעכיר עליי את החיים. סבלנות אריק סבלנות פה לפוצץ הכל ולצעוק עליו זה לא יעזור מלחמות לא מתנהלות ככה, אבל העצבים שלי בשמיים אני משתדל להתמקד בעבודה. לגרוף כמה שיותר מידע מי יודע מה יבוא מחר ובינתיים עליי לצבור ידע שחלילה יבוא מחר שלא יימצא חן בעיניי ואצא או אזרק מכאן אוכל למצוא מקום חדש עם הידע שצברתי ושאצבור פה. לאט לאט סבלנות אלמד הכל, יהיה טוב. ואת הפחד ? את הפחד אשמור לבורא עולם, ממי או ממה יש לפחד חוץ ממנו? אני שומע את המלעיזים שאומרים שחי האמונה הם חיי בורות, חיי פחד, כניעה לאשליה, אין לי מה לומר, זו זכותי להאמין בבורא עולם כמו שזה זכותי לתרגם מאמרים של איזה קדוש נוצרי, באמונה שלי כל מה שמאחד הוא מהמקור מהבורא, כולנו בניו יהודים ערבים נוצרים. כל מה שמפלג שייך לשטן, אין היררכיה בין בני האדם, למעשה גם ההפרדה בננו היא אשליה, שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד, ומכאן שאין עוד מלבדו. ומה יש? יש הסתכלות של עצמו אותו במגוון אופנים שונים. אני מביט מההתקיימות המצומצמת שלי בשלם, שהוא חלק ממני.
והשנאה הזו לשותף, סליחה הפחד הזה איננו עוד, פתאום חזרתי לגיל ארבע עשרה, שיאהבו אותי, שירצו אותי, אני צריך ללמוד להתעלות מזה, באהבה, ללמוד לקבל את זה. מה שלא קיבלתי אז, ללמוד לא להיות מושפע מזה, ואת הפחד? אשמור לו לבורא עולם. ואחזור במהרה לשנן אצ עב שמותיו לפני שיהיה מאוחר, הטוסטוס כבר לא עובד...
המאמרים שתרגמתי אתמול עשו לי טוב על הלב, לראשונה פרסמתי אחד בפייסבוק בעמוד שלי, מבלי הפחד לחשוב מה יאמרו על זה הסביבה הקרובה. ה מה שאני אוהב לעשות בזמני החופשי. וזו זכותי, אז בעודי הולך דמיינתי את האש הסגולה הלהבה הסגולה מציפה אותי וזה עשה לי טוב ממש כמו ההליכה הזו על הבוקר. וזהו יום חדש מתחיל שבוע חדש עם המון אנרגיות טהורות וטובות מציפות אותי והבטחה אחת שלא קיימתי לבורא עולם כבר שנה שאחזור לשנן את עב שמות. נס גלוי היה זה שנתנו לי אופנוע במקום שלילה, ואני לפני שנכנסתי שמה לוועדה הבטחתי שאם אצא עם רישיון אחזור לשנן את שמותיו.
דבר שלא קרה ומזה יש לי לפחד, כן אני מאמין בשם יתברך, איך זה מסתדר עם הטקסטים האלה של כל מיני קדושים וישויות חלל? מסתדר טוב מאוד כי באמונה שלי אני לא שולל דבר, אני מאמין שיש דברים שהם מעבר לתפיסתי אחרי הכל הבורא הוא מעבר לתפיסתי וביני לבינו יש תהומות גדולים שצורות שונות, חיי העולם הבא, חיי נצח הכל אפשרי באמונה.
אני שומע את המלעיזים שאומרים שחי האמונה הם חיי בורות, חיי פחד, כניעה לאשליה, אין לי מה לומר, זו זכותי להאמין בבורא עולם כמו שזה זכותי לתרגם מאמרים של איזה קדוש נוצרי, באמונה שלי כל מה שמאחד הוא מהמקור מהבורא, כולנו בניו יהודים ערבים נוצרים. כל מה שמפלג שייך לשטן, אין היררכיה בין בני האדם, למעשה גם ההפרדה בננו היא אשליה, שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד, ומכאן שאין עוד מלבדו. ומה יש? יש הסתכלות של עצמו אותו במגוון אופנים שונים. אני מביט מההתקיימות המצומצמת שלי בשלם, שהוא חלק ממני.
והשנאה הזו לשותף, סליחה הפחד הזה איננו עוד, פתאום חזרתי לגיל ארבע עשרה, שיאהבו אותי, שירצו אותי, אני צריך ללמוד להתעלות מזה, באהבה, ללמוד לקבל את זה. מה שלא קיבלתי אז, ללמוד לא להיות מושפע מזה, ואת הפחד? אשמור לו לבורא עולם. ואחזור במהרה לשנן אצ עב שמותיו לפני שיהיה מאוחר, הטוסטוס כבר לא עובד...
אני שומע את המלעיזים שאומרים שחי האמונה הם חיי בורות, חיי פחד, כניעה לאשליה, אין לי מה לומר, זו זכותי להאמין בבורא עולם כמו שזה זכותי לתרגם מאמרים של איזה קדוש נוצרי, באמונה שלי כל מה שמאחד הוא מהמקור מהבורא, כולנו בניו יהודים ערבים נוצרים. כל מה שמפלג שייך לשטן, אין היררכיה בין בני האדם, למעשה גם ההפרדה בננו היא אשליה, שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד, ומכאן שאין עוד מלבדו. ומה יש? יש הסתכלות של עצמו אותו במגוון אופנים שונים. אני מביט מההתקיימות המצומצמת שלי בשלם, שהוא חלק ממני.
והשנאה הזו לשותף, סליחה הפחד הזה איננו עוד, פתאום חזרתי לגיל ארבע עשרה, שיאהבו אותי, שירצו אותי, אני צריך ללמוד להתעלות מזה, באהבה, ללמוד לקבל את זה. מה שלא קיבלתי אז, ללמוד לא להיות מושפע מזה, ואת הפחד? אשמור לו לבורא עולם. ואחזור במהרה לשנן אצ עב שמותיו לפני שיהיה מאוחר, הטוסטוס כבר לא עובד...