עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מתעורר מסיוט

05/04/2017 07:00
ARIXXX
ועכשיו פתאום אני נזכר, למה עזבתי לעזאזל היא אמרה לי דיברתי מרוב פחד בלילה. חלמתי על האיש הזה על השותף הזה, יושב לי ומאיים עליי ואני בפינה מכונס מפחד, היא אמרה לי שאין לו שליטה על חיי, זה בדיוק ההפך בחלום יש ובמציאות אין וזה נכון. אין לו שליטה עליי, ולמעשה אני עכשיו בתור השותף החדש, אני נדרש לתת לו בראש ואם אני לא עושה את זה, אז מה? פשוט ניתן לו להיות סטודנט חופשי? אוכל חינם? האם גם אני אוכל חינם? אני לא חושב, ברור שהגעתי לכאן כי הבן של, אבל זה לא מעלים את כל העבודה הקשה שאני עושה, והאם אני עושה רק כדי להרגיש טוב עם עצמי? אולי. בכל מקרה אני לא מוכן לוותר לו, אבא שלי מתעקש שזו המלחמה שלו, ואני מודאג הוא מבוגר, למה צריך מלחמות בגילו? בנוסף, בסופו של דבר זו הייתה הטעות שלי לא שלו, כל מה שעברתי הוביל אותו לחשוב בצורה הזו ולחבק את העקרב או הנחש או הכבשה הזו אם נרצה לדייק. אני חייב להוציא כדי שאוכל לחזור לעבוד אני לא יכול לתת לזה לשלוט במהלך העבודה ועכשיו בחלומות ה עולה לי בבריאות. זה שיעור שמאוד קשה לי, סבלנות, הדברים יסתדרו, תהנה, תפנים שאין לך שליטה בזה, תפנים שאתה צריך סבלנות. אני קם וכועס היא שם מדברת אליי אני עונה לה בעצבים, מה זה מגיע לה? והיא תומכת שואלת אם זה בסדר מה שהיא אמרה, א הסברתי לה שזה כלל לא קשור אליה בכעס כמובן, מה אני צריך לקום בבוקר דבר ראשון ולהיות ישות כועסת, מה חסר לי עבודה? והלב? הלב שלי למען האמת לא עומד בכל הלחצים של העבודה שוב, אני משתדל להוריד את הקצב אבל גם זה קשה. ועכשיו שיש יותר אחריות ה עוד יותר קשה. בקיצור אני אובד עצות נעזר בתמיכתה ומתחנן אליך אלוהים שתסדר את זה, כמו שזה הגיע בקלות שייצא בקלות, לא יודע העבריין הזה, תעיף לי אותו מהפנים, תוציא לי אותו באיזו דרך מהחברה. אני יושב בפינה עומד בפינה בפחדים ממה שהוא אמר לי שאיים עליי זמן מסויים אוכל את הציפרוניים ופתאום מבין שאני חולם. אז כן אני לא צריך את זה אבל בריחה היא לא אפשרות, ברחתי מפה פעם אחת, וחזרתי החלטתי לא לתת לזה לקרות יותר הוא קיבל מספיק, אני לא יודע איך זה יקרה. אני יודע שאבא שלי שוב עם עקשן כהרגלו. אמר לי כן כן אתה תסתדר ועכשיו אחרת שהסכמתי מדבר אחרת פתאום.   לנשום לתת ללב להיפתח, אור זהב נכנס לליבי ומשחרר את הכעסים אני לא ייתן לזה לנצח אותי אעשה את מה שאני יודע לעשות ואתמקד במה שאני טוב. לזכור לנשום ולומר כמה היא חשובה לי וכמה אני אוהב אותה. 

'
ועכשיו פתאום אני נזכר, למה עזבתי לעזאזל היא אמרה לי דיברתי מרוב פחד בלילה. חלמתי על האיש הזה על השותף הזה, יושב לי ומאיים עליי ואני בפינה מכונס מפחד, היא אמרה לי שאין לו שליטה על חיי, זה בדיוק ההפך בחלום יש ובמציאות אין וזה נכון. אין לו שליטה עליי, ולמעשה אני עכשיו בתור השותף החדש, אני נדרש לתת לו בראש ואם אני לא עושה את זה, אז מה? פשוט ניתן לו להיות סטודנט חופשי? אוכל חינם? האם גם אני אוכל חינם? אני לא חושב, ברור שהגעתי לכאן כי הבן של, אבל זה לא מעלים את כל העבודה הקשה שאני עושה, והאם אני עושה רק כדי להרגיש טוב עם עצמי? אולי. בכל מקרה אני לא מוכן לוותר לו, אבא שלי מתעקש שזו המלחמה שלו, ואני מודאג הוא מבוגר, למה צריך מלחמות בגילו? בנוסף, בסופו של דבר זו הייתה הטעות שלי לא שלו, כל מה שעברתי הוביל אותו לחשוב בצורה הזו ולחבק את העקרב או הנחש או הכבשה הזו אם נרצה לדייק. אני חייב להוציא כדי שאוכל לחזור לעבוד אני לא יכול לתת לזה לשלוט במהלך העבודה ועכשיו בחלומות ה עולה לי בבריאות. זה שיעור שמאוד קשה לי, סבלנות, הדברים יסתדרו, תהנה, תפנים שאין לך שליטה בזה, תפנים שאתה צריך סבלנות. אני קם וכועס היא שם מדברת אליי אני עונה לה בעצבים, מה זה מגיע לה? והיא תומכת שואלת אם זה בסדר מה שהיא אמרה, א הסברתי לה שזה כלל לא קשור אליה בכעס כמובן, מה אני צריך לקום בבוקר דבר ראשון ולהיות ישות כועסת, מה חסר לי עבודה? והלב? הלב שלי למען האמת לא עומד בכל הלחצים של העבודה שוב, אני משתדל להוריד את הקצב אבל גם זה קשה. ועכשיו שיש יותר אחריות ה עוד יותר קשה. בקיצור אני אובד עצות נעזר בתמיכתה ומתחנן אליך אלוהים שתסדר את זה, כמו שזה הגיע בקלות שייצא בקלות, לא יודע העבריין הזה, תעיף לי אותו מהפנים, תוציא לי אותו באיזו דרך מהחברה. אני יושב בפינה עומד בפינה בפחדים ממה שהוא אמר לי שאיים עליי זמן מסויים אוכל את הציפרוניים ופתאום מבין שאני חולם. אז כן אני לא צריך את זה אבל בריחה היא לא אפשרות, ברחתי מפה פעם אחת, וחזרתי החלטתי לא לתת לזה לקרות יותר הוא קיבל מספיק, אני לא יודע איך זה יקרה. אני יודע שאבא שלי שוב עם עקשן כהרגלו. אמר לי כן כן אתה תסתדר ועכשיו אחרת שהסכמתי מדבר אחרת פתאום.   לנשום לתת ללב להיפתח, אור זהב נכנס לליבי ומשחרר את הכעסים אני לא ייתן לזה לנצח אותי אעשה את מה שאני יודע לעשות ואתמקד במה שאני טוב. לזכור לנשום ולומר כמה היא חשובה לי וכמה אני אוהב אותה. 

'
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: