אני יושב פה מרחק נגיעה מהמקומות האלה שהייתי מסתובב בהם פעם בדרום תל אביב. מחכה רבע שעה, כמה קל זה ליפול חושב לעצמי, מאוד קל ... אחרי זה לצאת מזה, זה סיפור סיפור רציני. אלוהים ישמור, אני אומר והוא כנראה שומר, הכסף בכיס המקום פה, אני שונא לבוא לפה. יש איזה רבע שעה לשרוף למה לא לשרוף כסף ואת עצמי? אז למה לא באמת? איך יצאתי מזה, איך במקום לרוץ לשם אני יושב וכותב פה? רעידת האדמה שהזיזה לי את כל הקיום מרגישה כמו... כמו משב רוח קל. זיכרון ישן של מיהו שהייתי ואינני עוד. לא דחף לא צורך. אז כן קודם כל קרדיט לעצמי, יצאתי כי רציתי בכך זה נכון ולמזלי הייתה תמיכה במשפחה לעזור, לקח זמן ומצאנו את המסגרת הנכונה, ועכשיו? אני לא מרגיש צורך כלל להתנגד אחרי שנים של מאבק, כן שנים של מאבק וטיפול אגרסיבי של חצי שנה, ועבר זמן ועברו נפילות, אני מוצא את עצמי חושב על שברים טובים יותר לעשות בכסף שבכיסי. אני משתנה, אני שומר על עצמי ועכשיו היא גם איתי אני כבר לא חושב רק עליי אני גם חושב עלינו, זה עוזר בוודאי אבל לא הייתי מגיע אלינו אלולא מסע הגהנום הפנימי שעברתי או עבדתי יותר נכון. אני מתקשה למצוא עדיין מילים למהפך הזה, אולי יבוא יום, אני שמח שהוא קרה הקאתי שם רב להגיע כאן הורדתי משקל בתוך המסע הנפשי הזה. אני פשוט להיות בנקודה הזו מרחק נגיעה מאריק ההוא, כמה עברתי, אשתדל לזכור זאת במכשולים שמחכים לחיי שאפשר אפשר לעשות הכל, אני מאמין בכך. המשך שבוע טוב
אני יושב פה מרחק נגיעה מהמקומות האלה שהייתי מסתובב בהם פעם בדרום תל אביב. מחכה רבע שעה, כמה קל זה ליפול חושב לעצמי, מאוד קל ... אחרי זה לצאת מזה, זה סיפור סיפור רציני. אלוהים ישמור, אני אומר והוא כנראה שומר, הכסף בכיס המקום פה, אני שונא לבוא לפה. יש איזה רבע שעה לשרוף למה לא לשרוף כסף ואת עצמי? אז למה לא באמת? איך יצאתי מזה, איך במקום לרוץ לשם אני יושב וכותב פה? רעידת האדמה שהזיזה לי את כל הקיום מרגישה כמו... כמו משב רוח קל. זיכרון ישן של מיהו שהייתי ואינני עוד. לא דחף לא צורך. אז כן קודם כל קרדיט לעצמי, יצאתי כי רציתי בכך זה נכון ולמזלי הייתה תמיכה במשפחה לעזור, לקח זמן ומצאנו את המסגרת הנכונה, ועכשיו? אני לא מרגיש צורך כלל להתנגד אחרי שנים של מאבק, כן שנים של מאבק וטיפול אגרסיבי של חצי שנה, ועבר זמן ועברו נפילות, אני מוצא את עצמי חושב על שברים טובים יותר לעשות בכסף שבכיסי. אני משתנה, אני שומר על עצמי ועכשיו היא גם איתי אני כבר לא חושב רק עליי אני גם חושב עלינו, זה עוזר בוודאי אבל לא הייתי מגיע אלינו אלולא מסע הגהנום הפנימי שעברתי או עבדתי יותר נכון. אני מתקשה למצוא עדיין מילים למהפך הזה, אולי יבוא יום, אני שמח שהוא קרה הקאתי שם רב להגיע כאן הורדתי משקל בתוך המסע הנפשי הזה. אני פשוט להיות בנקודה הזו מרחק נגיעה מאריק ההוא, כמה עברתי, אשתדל לזכור זאת במכשולים שמחכים לחיי שאפשר אפשר לעשות הכל, אני מאמין בכך. המשך שבוע טוב
|