עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

יום ירושלים? עוד יש כזה בכלל?

16/11/2015 07:30
ARIXXX
מאיפה אתחיל התעוררתי באיזה ארבע וחצי בבוקר, אני הולך לישון מוקדם זה נכון, אבל עדיין זה לא מצדיק התעוררות בשעה כה מוקדמת, התעוררתי מחלום. בחלומי הייתי במבנה ענק, וראיתי את יאיר לפיד, מתאושש מאגרוף שהוא קיבל כרגע. ירק דם והכול, אז אמרתי מה אני אתן לו עוד אגרוף עכשיו? ברור שמגיע לו, אבל הוא בדיוק מתאושש מאחד. לא לעניין. תכלס במציאות הייתי פוגש אותו או את הביבי התורן הייתי מעיף להם סטירה לפנים מגיע להם לשניהם, בוגדים. אני חושב לעצמי מזל, טוב זה לא מזל זה פשוט תודה לאל שרוב בני הנוער לומדים לא ללמוד מהאנשים האלה איך להתנהג. כי מה הם מלמדים אותנו? לגנוב זה טוב כל עוד יש לך רישיון לכך, לשדוד ניצולי שואה ולתת את הכסף לברוני הון. תודה לאל, האנשים במדינה הזו קצת יותר חכמים מההתרפסות המכוערת של מנהיגי הדור לעגל הזהב. ישתבח שמו. 

כן, החלום לא נגמר, מצאתי את עצמי בכניסה לחנייה שלו, של יאיר, הוא בדיוק חזר עם האופנוע ירד ממנו, שרטתי לו אותו חחח. ואז מצאתי את עצמי שוב במבנה הגדול הזה, שמה היה איזה מעלית, מאחורי כמה שלטי פרסומות, נכנסתי לשם, לחצתי על הכפתור וקפץ עליי מאבטח, זו טעות בתום לב אמרתי לו. והוא השיב לי תכף נראה. איזה ארבעה מאבטחים תפסו אותי, השכיבו אותי על הרצפה והכניסו לי ארבעה מזרקים כאלה מחוברים לאיזה מכשיר לצוואר, צעקתי להם שאני אסמטי, והתחושה המוכרת של מי המלח מהאינלציה הציפה את גופי, אז הבנתי לאן הובילה המעלית הזו, רגע לפני שהתעוררתי, לא היה ספק בליבי, להר הבית. יכול להיות שזה נשמע מוזר מחוץ להיקשר, אבל הכול ברור לי פתאום. אוי למה הלב שלי כל כך אפל, חי מת מהלך בארץ, חי מת הוא אדם כמוני ההולך כשגבו מופנה לייעודו. כשהייתי קטן הכול היה קטן, גם ההתנגדות הזו והשלכותיה לא הורגשו, היום אני זומבי, תלוש מקיומי הרבה דברים מתחילים להתבהר לי פתאום, דברים שקרו בעבר. האם אני משקר לעצמי? האם שוב מדובר באיזה שקר שהלבשתי עליי? מלבושים שאינם שלי? 

אני מוצא את עצמי, כאן עכשיו מתקשה להבהיר לעצמי את העניין, בלב זה ברור התשובה ידועה, לא צריך מילים בשביל זה ואולי אולי, איך ייתכן שאני חי כאן ומעולם לא עליתי להר הבית? איך זה ייתכן שאף לא פעם אחת עליתי לשם, אני יודע שרבים הנושא כלל לא מדבר אליהם, שקרים שעטו עליהם, גלות בבל נמשכת בתפיסה, בהכרה וגרוע מזה בלבבותיהם של בני ישראל. אני לא מרגיש חלק מהעם הזה, אני מרגיש שהצלחתי להרגיז את אבא כל כך שהוא סילק אותי, אבל איזה קטע יש להורים שהם תמיד יקבלו אותך בחזרה ? הם יקבלו אותך בזרועות פתוחות בדרך כלל.

אני נזכר פתאום, אחרי שאני מתעורר מהחלום מאיפה הגיעו כל הצפיות האלה שהיו פה בפוסטים ישנים שנמחקו, זה היה על נושאים אלו, אלה שאז הייתי מטושטש תחת השפעת קוקטיילים של תרופות מרשם, אולי בגלל זה היה לי יותר קל לדבר על זה, בלי לדעת מה או איך אני רושם את מה שרשמתי, אולי. אני יודע?  אבל אני לא עושה את זה בשביל צפיות, כן גם נכון, זה כיף לראות פוסטים שמקבלים הרבה פרסום, הרבה כולה 9000 אבל עבורי זה הרבה.   

אני נזכר בעוד דבר אולי החשוב ביותר כרגע כן, כרגע אין ממש מה לכתוב, אני מאמין שעם הזמן, אם אמשיך להתכוונן לאן שליבי מורה יגיעו דברים נוספים. כעס יש בי על אותם ישיוית שמכנות את עצמם רבנים שאומרים, התרחקו מהר-הבית מחשש זעמם של הגויים הסובבים אותכם. בוגדים, כמו הביבים שלנו והיאיר לפידים שלנו, אין הם אלא בוגדים שמכרו את עצמם ואת זכותם הקיומית עבור נזיד עדשים ואני אצוטט: "עם לבדד ישכון ובגויים לא ייתחשב". ואצוטט עוד במעט, "גורלנו איננו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". 

כמו אידיוט אני יושב ומחכה, טוב לפעמים אני יושב ומחכה שגדולי התורה יצאו עם איזו בשורה חדשה לגבי השאלה הלגיטימית הזו, מה הוא יהודי, מי הוא יהודי בעידן הזה, המודרני יעני מודרני, שנת אלפיים++ יהודים נרצחים ברחובות ישראל כאילו היינו בברלין רגע לפני שהמפלגה הנאצית תפסה את השלטון. עידן כל כך מודרני, רוצחים בעניבות זה מודרני. אז מה הוא יהודי? מה זה לחזור בתשובה העידן הזה? אני כבר לא מחכה לאיזה רבי שכל מה שיש לו להגיד זה "אל תעלה להר הבית מחשש", החשש היחיד שיש בי הוא שלמען האמת מגיל צעיר אני עושה בערך הכול, כל מה שבידי כנגד רצונו, והוא בשלו מאמין, עובדה איך שהוא יצאתי חי מכל מיני התרחשויות. ובכן בעידן הזה דבר אחד נדרש מיהודי לא משהו מסובך זה נראה כזה אולי, אבל זה הכול כרגע, לא מצוות לא תורה אלוהים ישמור הולכים לומדים תורה ושולחים את האישה להביא כסף  לפרנסה, יש חטא גדול מזה? לא בטוח. 

אני עולה לשם, בע"ה מקווה שעוד בסופ"ש נראה מה קורה מה עניינים. מתחת לאף תמיד זה נמצא הדבר הזה שאתה מחפש, איך שהוא תמיד זה נמצא שם, ואני מודה לאל ומבקש את סליחתך,  יום טוב.    מאיפה אתחיל התעוררתי באיזה ארבע וחצי בבוקר, אני הולך לישון מוקדם זה נכון, אבל עדיין זה לא מצדיק התעוררות בשעה כה מוקדמת, התעוררתי מחלום. בחלומי הייתי במבנה ענק, וראיתי את יאיר לפיד, מתאושש מאגרוף שהוא קיבל כרגע. ירק דם והכול, אז אמרתי מה אני אתן לו עוד אגרוף עכשיו? ברור שמגיע לו, אבל הוא בדיוק מתאושש מאחד. לא לעניין. תכלס במציאות הייתי פוגש אותו או את הביבי התורן הייתי מעיף להם סטירה לפנים מגיע להם לשניהם, בוגדים. אני חושב לעצמי מזל, טוב זה לא מזל זה פשוט תודה לאל שרוב בני הנוער לומדים לא ללמוד מהאנשים האלה איך להתנהג. כי מה הם מלמדים אותנו? לגנוב זה טוב כל עוד יש לך רישיון לכך, לשדוד ניצולי שואה ולתת את הכסף לברוני הון. תודה לאל, האנשים במדינה הזו קצת יותר חכמים מההתרפסות המכוערת של מנהיגי הדור לעגל הזהב. ישתבח שמו. 

כן, החלום לא נגמר, מצאתי את עצמי בכניסה לחנייה שלו, של יאיר, הוא בדיוק חזר עם האופנוע ירד ממנו, שרטתי לו אותו חחח. ואז מצאתי את עצמי שוב במבנה הגדול הזה, שמה היה איזה מעלית, מאחורי כמה שלטי פרסומות, נכנסתי לשם, לחצתי על הכפתור וקפץ עליי מאבטח, זו טעות בתום לב אמרתי לו. והוא השיב לי תכף נראה. איזה ארבעה מאבטחים תפסו אותי, השכיבו אותי על הרצפה והכניסו לי ארבעה מזרקים כאלה מחוברים לאיזה מכשיר לצוואר, צעקתי להם שאני אסמטי, והתחושה המוכרת של מי המלח מהאינלציה הציפה את גופי, אז הבנתי לאן הובילה המעלית הזו, רגע לפני שהתעוררתי, לא היה ספק בליבי, להר הבית. יכול להיות שזה נשמע מוזר מחוץ להיקשר, אבל הכול ברור לי פתאום. אוי למה הלב שלי כל כך אפל, חי מת מהלך בארץ, חי מת הוא אדם כמוני ההולך כשגבו מופנה לייעודו. כשהייתי קטן הכול היה קטן, גם ההתנגדות הזו והשלכותיה לא הורגשו, היום אני זומבי, תלוש מקיומי הרבה דברים מתחילים להתבהר לי פתאום, דברים שקרו בעבר. האם אני משקר לעצמי? האם שוב מדובר באיזה שקר שהלבשתי עליי? מלבושים שאינם שלי? 

אני מוצא את עצמי, כאן עכשיו מתקשה להבהיר לעצמי את העניין, בלב זה ברור התשובה ידועה, לא צריך מילים בשביל זה ואולי אולי, איך ייתכן שאני חי כאן ומעולם לא עליתי להר הבית? איך זה ייתכן שאף לא פעם אחת עליתי לשם, אני יודע שרבים הנושא כלל לא מדבר אליהם, שקרים שעטו עליהם, גלות בבל נמשכת בתפיסה, בהכרה וגרוע מזה בלבבותיהם של בני ישראל. אני לא מרגיש חלק מהעם הזה, אני מרגיש שהצלחתי להרגיז את אבא כל כך שהוא סילק אותי, אבל איזה קטע יש להורים שהם תמיד יקבלו אותך בחזרה ? הם יקבלו אותך בזרועות פתוחות בדרך כלל.

אני נזכר פתאום, אחרי שאני מתעורר מהחלום מאיפה הגיעו כל הצפיות האלה שהיו פה בפוסטים ישנים שנמחקו, זה היה על נושאים אלו, אלה שאז הייתי מטושטש תחת השפעת קוקטיילים של תרופות מרשם, אולי בגלל זה היה לי יותר קל לדבר על זה, בלי לדעת מה או איך אני רושם את מה שרשמתי, אולי. אני יודע?  אבל אני לא עושה את זה בשביל צפיות, כן גם נכון, זה כיף לראות פוסטים שמקבלים הרבה פרסום, הרבה כולה 9000 אבל עבורי זה הרבה.   

אני נזכר בעוד דבר אולי החשוב ביותר כרגע כן, כרגע אין ממש מה לכתוב, אני מאמין שעם הזמן, אם אמשיך להתכוונן לאן שליבי מורה יגיעו דברים נוספים. כעס יש בי על אותם ישיוית שמכנות את עצמם רבנים שאומרים, התרחקו מהר-הבית מחשש זעמם של הגויים הסובבים אותכם. בוגדים, כמו הביבים שלנו והיאיר לפידים שלנו, אין הם אלא בוגדים שמכרו את עצמם ואת זכותם הקיומית עבור נזיד עדשים ואני אצוטט: "עם לבדד ישכון ובגויים לא ייתחשב". ואצוטט עוד במעט, "גורלנו איננו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". 

כמו אידיוט אני יושב ומחכה, טוב לפעמים אני יושב ומחכה שגדולי התורה יצאו עם איזו בשורה חדשה לגבי השאלה הלגיטימית הזו, מה הוא יהודי, מי הוא יהודי בעידן הזה, המודרני יעני מודרני, שנת אלפיים++ יהודים נרצחים ברחובות ישראל כאילו היינו בברלין רגע לפני שהמפלגה הנאצית תפסה את השלטון. עידן כל כך מודרני, רוצחים בעניבות זה מודרני. אז מה הוא יהודי? מה זה לחזור בתשובה העידן הזה? אני כבר לא מחכה לאיזה רבי שכל מה שיש לו להגיד זה "אל תעלה להר הבית מחשש", החשש היחיד שיש בי הוא שלמען האמת מגיל צעיר אני עושה בערך הכול, כל מה שבידי כנגד רצונו, והוא בשלו מאמין, עובדה איך שהוא יצאתי חי מכל מיני התרחשויות. ובכן בעידן הזה דבר אחד נדרש מיהודי לא משהו מסובך זה נראה כזה אולי, אבל זה הכול כרגע, לא מצוות לא תורה אלוהים ישמור הולכים לומדים תורה ושולחים את האישה להביא כסף  לפרנסה, יש חטא גדול מזה? לא בטוח. 

אני עולה לשם, בע"ה מקווה שעוד בסופ"ש נראה מה קורה מה עניינים. מתחת לאף תמיד זה נמצא הדבר הזה שאתה מחפש, איך שהוא תמיד זה נמצא שם, ואני מודה לאל ומבקש את סליחתך,  יום טוב.   
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: