|
עוד חוזר הניגון עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לך, עובר אורח והרוח תקום ובטיסת נדנדות יעברו הברקים מעליך וכבשה ואיילת תהיינה עדות שליטפת אותן והוספת ללכת שידיך ריקות ועירך רחוקה ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה וצמרת גשומת עפעפיים. נתן אלתרמן |
האמונה מעבר להיגיון 
Deep in the human unconscious is a pervasive need for a logical universe that makes sense. But the real universe is always one step beyond logic -------------------------------------------- Whether a thought is spoken or not it is a real thing and has powers of reality ― Frank Herbert, Dune |
לינקולן אברהם 
תן לי שש שעות לכרות עץ, ואעביר 4 שעות מהן להשחיז את הגרזן. |
אלברט איינשטיין 
"אם אנחנו רוצים שהמין האנושי ישרוד, אם אנחנו רוצים משמעות לחיים, אם אנו רוצים להציל את העולם וכל בעל תחושה שקיים בעולם, אהבה היא התשובה היחידה. אולי איננו מוכנים להכין פצצה של אהבה, מתקן חזק מספיק להרוס את השנאה, האנוכיות והתאווה שהורסים את הכוכב. אבל, כל יחיד מאתנו נושא בקרבו גנרטור קטן ועוצמתי של אהבה, שהאנרגיה בתוכו מחכה להשתחרר". |
|
|
יום גימל ? | |
ישבתי עם אמא לשיחה היום, ממה אתה מפחד היא שואלת? אה מבין את זה לא נכון, היא אומרת. אני אומר לה שאני לא מבין כלום, היא אומרת לי שהיא יודעת שאני לא מבין כלום בעניין הזה, איזה עניין? לא מש הקשבתי. הקטע של התתמסד חזר. רצתה לתת לי מספר ל מישהי. שנדבר לפחות, אני יודע, היא שאלה במה אני עסוק, בעיקר בעבודה, אני רוצה להחליף טוסטוס ולעבור דירה אחח"כ היא אמרה שאני לא עושה את זה נכון או משהו? אני לא ממש זוכר בדיוק על מה הייתה הנקודה שלא הבנתי, אחרת כנראה הייתי מבין אותה בדיוק. זה כנראה כל העניין אני לא בטוח לחלוטין. מה שכן ברור לי עכשיו שאני חוזר, שמתם לב? חמש וחצי כותב, מאפשר לעצמי לכתוב, אני רוצה יצוין זאת עילה לבית המשפט. כן כן מגיע הביתה לא מעוך, יש לי כוחות לכתוב לעצמי ולכם לסדר מחשבות קצת בראש, זה נהדר. בכל מקרה אז חזרת והחלטתי החלטתי אולי שאם אני לא מביןן אז סבבה אולי לזרום אתה סוף סוף, אני לא צריך לשבת בבית להתאושש מהפרידה, או מכל הסיפור הזה, הבנו זה לא היה זה, ניסינו הלאה ממשיכים לא? מה יותר טוב מלהרים טלפון למישהי שאני כלל לא מכיר? ממה אתה פוחד היא שאלה. ניסיתי אמא נייתי להסביר לך ולכל מיני אנשים הרבה פעמים אפילו שמה בכפר שהיייתי חצי שנה, הגברת הזו שישבה ודיברה איתי לא ממש הבינה שאין מה לעשות, ככה זה, כל עוד התרופות בדמי, הפחד איננו משהו מסוים הוא פשוט מתלבש עליו. תחושת הפחד כל פעם לובשת רעון אחר, ולמרות שזה כתוב שחור על גבי לבן, בתופעות הלוואי של התרופות הללו, איש לא מאמין לי, לא הרופאים, לא המשפחה שלי אפילו לא היא, אני לא חושב שהיא באמת האמינה לי, אני חושב שהיא פשוט בלעה את זה. כן אני די בטוח. בכל מקרה זה לא משנה, פתאום ככה נכנסת לפה, להתמקד אי פאשר לקפוץ על 3-4 חתונות. ולא נלך ? אני רוצה אליך השם יתברך אמת אם אני מנסה לסדר את הרצונות שלי על משקל, אז כרגע זה אולי הדאגה שלי לאבא, אבל זה גם חחש משם זה מונע, מונע מחשש, שוב מתלבש, תמיד יש סיבות תמיד, כל פעם זה משהו אחר, וזה רודף אותי ולא עוזב, ועכשיו זה זה זה הפסיור החדש שאני חוזר עליו שוב ושוב. שוב ושוב. אז די אז אני מוריד את זה מה שנשאר זה לשרת אותך בכבוד, כן ללמוד לשרת אותך בצורה הראויה ליצירה שלך, מי שלא תהיה שאין ו גוף ולא דמות הגוף, בטח שלא איזו הולגרמה זולה תלת מימדית שיבאו כמה חברה משנות התשעים המוקדמות.
אך מה אני אגיד לכם? בקיצור ולעניין, שני דברים האחד שהוא מה לעשות, החלטתי ללכת על זה עוד לא אמרתי לה, אני חושב שאני אשלח לה הודעה, והשני הוא שמה עשות החשש הזה עדיין בגופי הוא הרגל וזו בעיה, כן אני רוצה לחזור לענין הזה כי אין באמת מפחד יש חומרים כימיקלים שמשפיעים על הגוף שלי על דופק הלב, על מערכת העצבים במוח, וכן זה יוצר חששות וכל מיני דברים בסגנון, תלויה איזו תרופה דיוק. בכל מקרה אני מנסה להימנע מהתרופה הזו אבל כשאין ברירה אין ברירה לא? אני מעדיף לשבת ולא להיחנק או להירדם עם המשאף ליד הכרית. תהיה זו ראיה שלא ייאמר מעתה כל ראיה כזו אוסיף קטגוריה כתב אישום. למה לא? כל מקרה אתוב לה הודעה, ואה כן ניסית כבר עכשיו אפילו רק נסות כתבתי את ההודעה אחה הודעה ומחקתי למה? נכון זה עד כדי כך שאפילו לכתוב הודעה בפייס אני מתקשה, זה לא יאומן. אז ממה אני חושש? מהחשש שנוצר אצלי באופן מלאכותי כדי שאוכל פיזית להמשיך לנשום, וכפי שמסתר שאמרתי לאבא שלי כבר שהייתי קן מכדי לזכור, באחת הנסיעות הללו לבי החולים "אלה לא חיים, כבר עדיף למות".
אז זה מה שאעשה אכתוב כתב אישום ובמקום להתרוצץ אני הנה הכתב אישום אני לא מדבר אני אכתוב את המכתב אבקש להתייחס והלסויף לתיק מכתב מליון עמודים אולי כזה עם הערות טו א מליון עם תאריכים והפניות לדברי כמו שכתבתי פה.
|
|
|
|
|
 | תתחיל איתה! חסרים היום הגברים שמתחילים עם נשים וזה כואב. נשים כ"כ אוהבות להרגיש מחוזרות.. קפוץ למים. בלי לחשוש. מה כבר יכול לקרות...? בהצלחה! :) |
| |  | נזכר פתאום שאחד העובדים החדשים לקראת סיום לא שאל אמר שעשה 20 שעונים וזה טוב, לא עניתי אבל אני צריך להזכיר לי להסביר לו ולי שרק הגעתי עבדתי שעה על שעון, זה לוקח זמן וסבלנות. אני פשוט מצפה ממנו יותר מדי. ומספיק עם זה. מה חשוב זה האם הוא א ליום יומים, או שהוא מתכוון להישאר פה, זה מה שחשוב. |
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
שלוש עשרה עיקרים 
הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ, (ב) וְהוּא אֶחָד, (ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף, (ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, (ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ, (ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, (ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת, (ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן לְכָל הַנְּבִיאִים, (ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, (י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם, (יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, (יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, (יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת, יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: |
אמת 
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטוטָפת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. הָיָה, אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר ה', נותֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפות בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ. וַיּאמֶר ה', אֶל משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדורתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוות ה', וַעֲשִׂיתֶם אתָם; וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוותָי; וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, לֵאלהֵיכֶם. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלהִים: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם. |
|
|